פרסומים

דיירות מוגנת :

בתיק שנוהל במשרדנו, ע"י עו"ד גרשון מאק, דן ביהמ"ש המחוזי בשאלה האם במעבר מרצה מדירה בה נחשב דייר מוגן לדירה אחרת,- נשללות ממנו זכויותיו אלו. ביהמ"ש מבטל פסק דין של ערכאה קודמת ומגיע למסקנה ברורה כי התנהגות האוניברסיטה מחד ופרק הזמן שחלף מאידך, מלמדים על כך שזכויות העובד אינן נגרעות ויש להחילן גם בדירה שנייה שניתנה לו למגוריו.

דיני חוזים – ניהול משא ומתן בתום לב:

בתיק שנוהל במשרדנו, חייב את המוכר בפיצויים בגין חוסר תום לב בשלב המו"מ. 10,000 ש"ח ועוד מע"מ כשכ"ט עורך דין, שכר אדריכל, ועוד 60,000 ש"ח בגין עוגמת נפש וטירחת המוכר. באותו מקרה התנהל מו"מ ממושך בין צדדים לרכישת נכס מקרקעין. טיוטות אחרונות מוחלפות בין עורכי הדין עד כי נוצר רושם שחתימה על הסכם קרובה לבוא. בשלב זה הודיע המוכר כי חתם על עסקה עם קונה אחר.

תיק אזרחי 005856/03

עו"ד אביעד מאק

חובת תום הלב בניהול משא ומתן הינה חובה בסיסית גם בעולמו של המשפט העברי. במדרש נאמר: "'והישר בעיניו תעשה' – זה משא ומתן; מלמד שכל מי שנושא ונותן באמונה [=ביושר ובתום-לב – נ' ס'), ורוח הבריות נוחה הימנו, מעלין עליו כאילו קיים את כל התורה כולה" [מכילתא דרבי ישמעאל (מהדורת הורוביץ-רבין), בשלח, מסכתא דויסע, פרשה א]. מדברי כבוד השופט סולברג בפסק דינו בערעור אביצור נגד חנני 005856/03

טכנאי רנטגן תובע 2.5 מיליון ש': חליתי בסרטן מהקרינה:

גבר בן 60, שעבד במשך 12 שנה בבית החולים "מעייני הישועה" כטכנאי רנטגן, חלה בסרטן ותובע את מקום עבודתו לשעבר ואת משרד הבריאות בטענה שתנאי העבודה וחוסר הפיקוח, הם שגרמו למחלתו מיטל יסעור בית-אור

טכנאי רנטגן, עובד לשעבר בבית החולים מעייני הישועה בבני-ברק, תובע מבית החולים וממשרד הבריאות סכום של למעלה מ-2.5 מיליוני שקלים וטוען כי חשיפה לקרינת הרנטגן ולחומרים מסוכנים גרמה לו לחלות בסרטן.

התובע, א.ג. תושב ירושלים בן 60, עבד במשך 12 שנה בבית החולים "מעייני הישועה" כטכנאי רנטגן. בגיל 52 חלה האיש בסרטן שנקרא לימפומה מסוג T של העור. לפי כתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד שירה מאק-ריזמוביץ, מחלתו נגרמה בשל "תנאי עבודה רשלניים שהביאו לחשיפה מוגברת לקרינה ולחומרים כימיים".

דיני עבודה:

בג"ץ דחה עתירה להורות על השבת עובדת לעבודתה, וזאת למרות שקבע כי היא פוטרה שלא כדין, וכי מדובר במקרה בו סעד האכיפה היה ראוי וצודק.

מקרקעין – חובת תום הלב במו"מ:

בתיק שנוהל במשרדנו קבע ביהמ"ש כי חובת תום הלב בניהול משא ומתן הינה חובה בסיסית גם בעולמו של המשפט העברי. כב' השופט הוסיף בדבריו כי הפסוק "'והישר בעיניו תעשה' – זה משא ומתן; מלמד שכל מי שנושא ונותן באמונה, ורוח הבריות נוחה הימנו, מעלין עליו כאילו קיים את כל התורה כולה". מתוך פסק דין אביצור נגד חנני (א 005856/03).

עו"ד אביעד מאק

בפסק דין בעניין אביצור נגד חנני, פסק כב' השופט סולברג לטובת תובעת אשר יוצגה ע"י עו"ד גרשון מאק וטענה לחוסר תום לב מצד הנתבעת במו"מ למכירת נכס דלא ניידי. כב' השופט בחר לנמק את פסיקתו בהאי לישנא:

חובת תום הלב בניהול משא ומתן הינה חובה בסיסית גם בעולמו של המשפט העברי.

במדרש נאמר: "'והישר בעיניו תעשה' – זה משא ומתן; מלמד שכל מי שנושא ונותן באמונה [=ביושר ובתום-לב – נ' ס'), ורוח הבריות נוחה הימנו, מעלין עליו כאילו קיים את כל התורה כולה" [מכילתא דרבי ישמעאל (מהדורת הורוביץ-רבין), בשלח, מסכתא דויסע, פרשה א]. הסנקציה הקבועה במשפט העברי על התנהגות בחוסר תום-לב בחיי המסחר איננה סנקציה ממונית, אלא סנקציה מוסרית. כך שונים אנו לעניין צד למשא ומתן החוזר בו -ברגע האחרון, לפני מעשה הקניין הסופי – מן העיסקה: כיצד? משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות, אינו יכול לחזור בו [שכן, במשיכת הפירות – ככל סחורה אחרת – התבצע מעשה הקניין, אף-על-פי שהתמורה הכספית טרם ניתנה, ואין הקונה או המוכר רשאים לחזור בהם]. נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות – יכול לחזור בו [שכן, המעות אינן קונות את הפירות, מעשה הקניין עדיין לא התבצע, ולפיכך רשאים המוכר והקונה לחזור בהם]. אבל אמרו: מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדיבורו" [הקב"ה עתיד להיפרע ממי שהבטיח ולא קיים את הבטחתו, מי שלא עמד בדיבורו, הגם שעל-פי דיני הקניין הדין עימו] (משנה, בבא מציעא ד, ב; ראו גם: משנה תורה, מכירה, פרק ז, הלכה א-ב; התוספות בסוגריים, שלי – נ' ס'). 26. אולם במרוצת הדורות הפכה גם סנקציה 'מוסרית' זו, לסנקציה שאינה מתבטאת אך ורק ביחסים שבין אדם לבין ריבונו של עולם, אלא לסנקציה בעלת ביטוי חברתי. כך נפסקה הלכה בשולחן ערוך (חושן-משפט, סימן רד, סעיף ד): כיצד מקבל מי שפרע? אוררין אותו בבית דין, ואומרים 'מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו'. הרמ"א מוסיף בהגהתו (הגהות הרמ"א, שם): ויש אומרים שאומרים לו הוא יפרע ממך אם אינך עומד בדיבורך… ויש אומרים שאומרים לו ברבים". הסנקציה יכולה לבוא לידי ביטוי בכך שבית-הדין 'נוזף' באותו אדם ומטיל בו את קללת 'מי שפרע', וכן גם בכך שתוכרז הכרזה זו בציבור. 27. נציין כי באופן דומה, נקבעה במשפט העברי סנקציה מוסרית גם כלפי הצד השלישי שדחק עצמו לעסקה המתהווה בין שני צדדים וגרם – בחוסר תום-לב – לסיכולה: עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו, נקרא רשע" [עני הטורח לזכות בעוגה – ככל אדם אחר המשתדל להשיג דבר מסויים – ובא אדם אחר ומקדימו ונוטל את העוגה, אומנם איננו גזלן, אך נקרא 'רשע', מכיוון שמנע רווח או פרנסה מחברו – נ' ס'; בבלי, קידושין נט, ע"א]. התלמוד מביא כלל זה בהקשר המסחרי של 'תחרות' בין שני קונים המבקשים לרכוש אותה חלקת קרקע. מוכר פוטנציאלי וקונה פוטנציאלי מנהלים מו"מ, עד שבא אדם אחר, מקדים את הקונה הפוטנציאלי ורוכש את הקרקע. הצד השלישי שדחק עצמו אל בין השניים, נקרא 'רשע'. גם בתחום זה אנו מוצאים כי במרוצת הדורות הורחבה המשמעות המשפטית של הקביעה כי הצד השלישי נקרא 'רשע', מן התחום המוסרי גרידא, אל התחום המעשי. כך נקבע, כי כל עוד לא ביצע הצד השלישי את הקניה בפועל, מונעים אותו מלבצעהּ (שו"ת מהרשד"ם, חושן-משפט, סימן רנט); כמו כן נקבע, כי אותו צד שלישי יוכרז בבית הכנסת, בפומבי, כ'רשע' (הגהות מימוניות, הלכות חובל, ה, א; פרישה, חו"מ, רלז).